החלטה בתיק ת"פ 18428-10-10

1.      ב"כ הנאשם הגישה בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982, במסגרתה ביקשה להעביר אליה רישום פלילי ומשמעתי של עדי התביעה 1, 2, 3.

2.      המאשימה בתגובתה ציינה כי לעדי תביעה 1 ו- 3 אין רישום פלילי או משמעתי, ואילו לעד תביעה 2 יש רק רישום משמעתי אחד בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר, שאיננו ממן העניין.

3.      הסנגורית טוענת בתגובתה, כי לעדים הללו תיקים סגורים במח"ש.

4.      באשר לרישום פלילי - הגישה הגורפת בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (5) 245, צומצמה בבש"פ 5881/06 בינזרי נ' מדינת ישראל (2007). נקבע כי אין מקום לחשיפה גורפת של גליון רישום פלילי של עדי תביעה. מוטל על בית המשפט לאזן ולשקול בין היתר את השיקולים הבאים: הקשר בין מהימנות העד לבין טיב הרישום וסוג העבירות בגליונו של העד ; חלוף הזמן מאת ההרשעה ; הקשר בין האישום לגביו העד העיד לבין הרשעותיו הקודמות ; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד ; מידת מעורבותו של העד בארוע נשוא האישום וכיו"ב (ע"ח (מחוזי חי') 9998-08-09 מדינת ישראל נ' מור לוי, תק-מח 2009(3), 6378 (2009)).

5.      עוד נקבע כי המבחנים לקבלת הרשעות משמעתיות, יהיו דומים לאלה שנקבעו לגבי הרשעות פליליות בהלכת בניזרי (ב"ש (שלום חי') 3449/07 ס"י נ' מדינת ישראל, (2007) ; ב"ש (מחוזי נצ') 555/09 אחמד שריף נ' מדינת ישראל, (2009)).

6.      באשר למחלוקת אם יש מקום להעביר גם תיקים סגורים, נקבע לא אחת כי העברת רישום פלילי או משמעתי של עדים תועבר רק לגבי הרשעות (ב"ש (מח' חיפה) 4013/06 מד"י נ' אברמוביץ (2007) ; ת"פ (שלום נצ') 10969-07-08 שמעון כהן נ' מדינת ישראל, תק-של 2010(2), 48815 , 48818 (2010) ; ב"ש (שלום ת"א) 3351/08 ישיוונדם טדסה נ' מדינת ישראל (2008) ; ור' בהיקש ס' 11 ו- 11א' לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). אף כב' השופטת ברלינר מתייחסת לאבחנה זו בהלכת בניזרי בקובעה כי היקף הרישום אינו כולל תיקים הממתינים לבירור דינם או תיקים סגורים (בש"פ 5881/06, שם).

7.       הסניגורית המלומדת נסמכת על שני פסקי דין, אולם גם בהם מוזכרת הקביעה המפורשת כי תיקים סגורים אינם בגדר חומר חקירה ואין מקום להעבירם.         
סוטה מקו זה במקצת כב' השופטת שמולביץ, אשר קובעת כי אין מניעה להתיר עיון גם בתיקי מב"ד של עדי תביעה, כל עוד הוגש בהם כתב אישום והם נוגעים ישירות לענין נשוא כתב האישום (ב"ש (שלום רח') 2569/06 אמירה אופיר נ' מדינת ישראל, (2006)).

8.      יצויין כי הגיון הדברים הוא ברור. העברת רישום פלילי או משמעתי של עדים היא פגיעה בפרטיותו של אדם. פגיעה כזו צריכה להעשות באופן שקול ומדוד, רק כאשר הראיה הינה רלוונטית להגנת הנאשם. כך לגבי הרשעות פליליות וכך גם לגבי הרשעות משמעתיות. המחוקק סייג והחריג מהזכות תיקים סגורים ותיקים תלויים ועומדים, ולא החיל לגביהם את הכללים הנוגעים לרישום פלילי או משמעתי.       
תיקים פתוחים בהם טרם הוכרעה אשמתו של העד, קל וחומר תיקים שנסגרו, לאחר שגורם מוסמך בחן אותם ומצא כי אין מקום להגיש בגינם אישום פלילי או משמעתי, הם מטבעם בעלי רלוונטיות נמוכה למדי, אם בכלל, להגנת הנאשם, ולכן אין מקום להעבירם לסניגוריה.       
ככלל, רק הרשעות פליליות או משמעתיות (לרבות קביעה כי המעשה בוצע ללא הרשעה) - יש בהם משקל מספק, כך שאם הן בעניינים רלוונטיים לאישום, ניתן לראות בהם חומר חקירה ולהורות על העברתם להגנה.

9.      נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את עיקרה של הבקשה הנוגעת לתיקים ללא הרשעה פלילית או משמעתית.

10.  באשר להרשעה המשמעתית של עד תביעה 2, התביעה תבחן שוב, על פי הקריטריונים שנקבעו בהלכת בניזרי ושצוינו לעיל, אם ניתן להעבירה להגנה: אם מדובר באירוע של אלימות, חריגה מסמכות או עבירה דומה - כי אז ייתכן כי היא רלוונטית לאישום ואז יש מקום להעביר הרשעה זו לסניגוריה.     
אם תסבור המאשימה כי אין כל רלוונטיות, ולו שייכות שולית, בין הרשעה זו לסוגיות שבמחלוקת בתיק דנן, כי אז תעביר המאשימה את ההרשעה במעטפה סגורה לבית המשפט אשר יכריע בעניין.

11.   על המאשימה לנקוט בדרך זו ולהודיע את החלטה עד יום 26.2.12.

להעביר את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.